התפתחות הילד מגיל אפס ועד שנה

חשש מזרים
בגיל זה התינוק מתחיל לחשוש מפני זרים. אם הוריו ישאירוהו,בזרועות קרוב משפחה או שמרטף ויעלמו משדה הראיה שלו קרוב לודאי שיפרוץ בבכי מר. גם פנים בלתי מוכרות הנועצות בו מבט עלולות להפחיד אותו ולגרום לו לבכי. התפיסה של התינוק בשלב זה גורסת שמה שלא נראה בעין אינו מאיים. לכן, הפתרון,המקובל פעמים רבות על תינוקות בגיל זה בראותם פנים זרות הוא להפנות את מבטם אל הצד השני, מה שעלול ליצור את תחושת "התינוק הביישן" (בסופו של דבר ביישנות בגיל הזה נובעת מחשש). לאחר שהסיט את מבטו יכול התינוק להירגע, אך כאשר יסובב התינוק את ראשו בחזרה ויראה כי הפנים הזרות עדיין בסביבה הוא עלול לחדש את בכיו.

ישיבה-זחילה-עמידה
בגיל שבעה עד שמונה חודשים מתאמן התינוק בישיבה ומשפר בהדרגה את יציבותו. כל זאת רק כאשר מרימים אותו למצב ישיבה. שרירי הגב שלו אינם חזקים דיים ואינם מאפשרים לו להתרומם לבדו לישיבה ממצב של שכיבה.
בגיל תשעה חודשים הפעוט כבר לומד להתיישב בכוחות עצמו ומסוגל להישאר במצב ישיבה מספר דקות, אך שיווי המשקל שלו עדיין רופף, והוא מרבה ליפול. הוא ימשיך ויתרגל ישיבה בשבועות הבאים, עד שיוכל לשחק ולהביט סביבו בתנוחה זו, מבלי ליפול בד בבד עם לימוד הישיבה, לומד הפעוט לזחול. הצעד הראשון בדרך לזחילה הוא הגעה לתנוחת זחילה - כלומר עמידה על
כפות הידיים והברכיים. לעמידת מוצא זו יכול התינוק להגיע בגיל, חצי שנה עד שבעה חודשים. בסביבות גיל שמונה חודשים מנסה כבר הפעוט לזחול ולהתקדם, אך בנסיונותיו הראשונים
הזחילה תהיה בדרך כלל לאחור. זאת, משום שזרועותיו חזקות ,בהרבה מרגליו. אך זמן לא רב לאחר שהחל לזחול "ברוורס" ישתלט גם על תורת הזחילה קדימה. תוך זמן קצר יחסית ילמד
לזחול במהירות, ויגיע לכל פינה בבית. בתקופה זו הפעוט בוחן סוגי התקדמות שונים, שיכולים להיראות להוריו מצחיקים. הוא עשוי למשל, לנסות התקדמות על ארבע במקום על שש. כלומר על
כפות רגליו וידיו בלבד, בלי שברכיו יגעו ברצפה, משום ש"הליכת קופיף" זו תיראה לו מהירה יותר. יתכן גם שתראו אותו מנסה לנוע על רצפה חלקה כשהוא שוכב על גבו ודוחף את עצמו באמצעות
ידיו ורגליו.
בתקופה שבין הגילאים תשעה חודשים עד אחד עשרה חודש ילמד התינוק לעמוד בכוחות עצמו. שרירי רגליו התחזקו במידה כזאת, שהן יכולות לשאת עתה את משקל גופו. בפעם הראשונה שיתרומם על רגליו יקרה הדבר כך: הפעוט ימצא בתנוחת זחילה יאחז בידיו בסורגי הלול, או בחפץ יציב אחר, וימשוך עצמו לעמידה על הברכיים. מהעמידה על הברכיים יתרומם לעמידה, באוחזו בחוזקה בחפץ המשמש לו כמשען. לתינוק אין עדיין די שיווי משקל לעמידה יציבה ללא אחיזה. בשבועות הראשונים יודע התינוק לקום, אך הוא טרם למד להתיישב בחזרה... הוא נשאר עומד עד
שמושיבים אותו, או עד שאופס כוחו והוא נופל ומתיישב בחבטה. אך אל דאגה, עד מהרה ילמד גם להתיישב מעמידה. כחודש לאחר עמידתו הראשונה של הזאטוט, הוא לומד גם "ללכת"
לאורך הרהיטים, כשהוא נאחז בהם.

פעולות מוטוריות נוספות
בין גיל 9 חודשים לשנה, התינוק מתרגל ומשפר את השימוש בידיו. בתקופה זו הוא לומד לתפוס חפצים קטנים בין אגודלו ואצבעו, ולא בכל כף ידו - דבר המאפשר לו לתפוס אפילו פירור קטן. הוא לומד גם לבצע פעולות מוטוריות עדינות, כגון השחלת טבעות, ולומד להשליך כדור.

התפתחות הדיבור והבנת השפה
בגיל שישה עד שבעה חודשים מצטרפות הברות נוספות לרפרטואר של הפעוט, לאחר שכבר ניסה את כוחו בהגיית ,אאההה" ו-"אוווו". הצלילים הראשונים שלומדים תינוקות להפיק בכל השפות, הם ב' דגושה, פ' דגושה, מ', ו-ג'. התינוק משמיע צלילי המיה, כגון בה-בה-בה-בה-בה-בה. לקראת סוף החודש השביעי משתכללות "מילותיו", והופכות למילים בנות שני צלילים כגון: בובו, גה-גה. לאחר מכן הוא לומד לחבר שתי הברות שונות זו מזו, ל"מילים" כגון: גיגה, בוגי, מיפי,בחודש התשיעי כבר מפטפט התינוק "משפטים" ארוכים המורכבים מכל ההברות שהוא יודע. "משפט" כזה יכול להיות: אה-גי-פה-בוב, או מום-דה-בי-גוג.
בחודש העשירי או האחד עשר מתחיל התינוק להצמיד מילה מסוימת, קבועה, לעצם מסוים.
למשל: ב"האו-האו" הוא מתכוון תמיד לכלב, או ב"דדו" - לכדור. לא חייב להיות קשר בין מילת התינוק למילה המקובלת לעצם, או לצליל שאותו עצם משמיע, די בכך שתבינו שבצליל זה כוונתו תמיד לאותו עצם, או לאותה פעולה. בסביבות גיל שנה, יאמר התינוק את "המילה" האמיתית הראשונה שלו. אך זמן רב לפני כן כבר יבין מילים רבות. כבר בגיל 3 חודשים התינוק מזהה את שמו, והוא עשוי להבין את משמעותן של כ- 50 מילים, בטרם יאמר אחת מהן. לכן, אם ילדכם בן השנה וחצי או אפילו בן השנתיים אומר רק מילים ספורות, אל תסיקו שהוא אינו לומד לדבר. הוא מקשיב ולומד להבין, ויחל לדבר,כשפיו יהיה מאומן דיו ובשל לאמירת המילים. מכאן ברורה כמובן, החשיבות העצומה של שיחה עם הפעוט וקריאת סיפורים לפיתוח שפתו.