מבנה המוח הרגשי היוצר הפרעות קשב וריכוז

מבנה המערכת האנושית

כל אדם בנוי מגוף חומרי שמכיל שני מוחות: מוח רגשי עתיק, בעל שתי אפשרויות פעולה "הילחם או ברח " ומוח הגיוני אובייקטיבי, ומגוף אנרגטי שנקרא 'שדה אפס' או בשפת הניאופסיכולוגיה ' שדה ? נפש'.

המוח הרגשי
תפקיד- אחראי על אספקת אנרגיה מוגבלת במצב חירום לשם המשך תפקודו של הגוף הפיזי, כאשר הנפש יוצאת מטווח הגוף הפיזי בעזרת המחשבה , אחראי על הרגשות שאנו חווים.
מיקום- המערכת הלימבית (הכוללת בין השאר את האמיגדלה וההיפותלמוס). מבנה נייח.
כמות אנרגיה- מייצר חשמל (אנרגיה) בכמות של 11 ואט.
מידע במערכת- מערכת מידע סגורה וקבועה הממחזרת מידע, מכיל את המידע הרגשי.
מודד על פי טוב ורע. חשיבה אסוציאטיבית

המוח ההגיוני
תפקיד- אחראי אחראי על קליטה ועיבוד של מידע, לימוד ושימוש בשפה, הבנת מוסיקה, לימוד קרוא וכתוב, קשב וריכוז, חיפוש משמעות ויצירת קשר עם העולם החיצון.
מיקום- קליפת המצח הקדמית- הניאו-קורטקס. מבנה נייח.
כמות אנרגיה- מייצר אנרגיה בכמות משתנה ומתחדשת.
מידע במערכת- מערכת מידע פתוחה המאפשרת נקודת מבט אובייקטיבית ובחירה.
מודד על פי נכון / לא נכון. חשיבה מסודרת, לינארית.

שדה הנפש
תפקיד- אחראי על ההתפתחות שלנו. מזין את תאי הגוף במהלך היום ואת המוח במהלך הלילה.
מיקום- מבנה נייד.
כמות אנרגיה- מאגר אנרגיה אינסופי
מידע במערכת- מאגר מידע אינסופי, מכיל את כל המידע על ריפוי עצמי, המידע הקיים בתת-מודע ובעל-מודע.
מודד על-פי כן ולא (תחושת בטן) ידיעה ולא חשיבה.

במוחו של האדם קיימת רשת מידע שאחראית על רגשות ומחזורם ? המוח הרגשי. רשת מידע זו שולטת בתפיסת עולמנו הרגשי ביד ברזל ואינה מאפשרת לנו לצאת מתוך הלופ הרגשי.
מוחנו יוכל להבין את עולמנו אחרת בעזרת מערכת חלופית שעל האדם לבנות במוח שהתפתח מאוחר יותר במהלך האבולוציה ' הניאו-קורטקס ' או המוח ההגיוני ? אובייקטיבי.
ג'וזף לדו, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק, הוא מחלוצי מדעני המוח שיצאו לחקור את תחום המוח הרגשי ולענות על השאלה: כיצד יוצר המוח רגשות. במחקריו גילה פרופ' לדו כי המוח קולט גירוי מבחוץ, וקלט זה מועבר לחלקים שונים במוח בו זמנית. מעבר הקלט למוח הרגשי מהיר יותר וקצר יותר מדרכו של הקלט למוח ההגיוני.(2)
לדוגמה: במוח הרגשי מוטבע מידע "אני לא מספיק טוב". כאשר נאמר משפט כמו "תראה מה עשית" המוח יתרגם את המשפט ל"אני לא טוב" ואותו אדם ירגיש עצב, עלבון או תסכול.
המוח הרגשי קובע את המציאות הרגשית וחוסם מעבר של מידע הגיוני ואובייקטיבי.
כאשר המוח הרגשי תופס פיקוד הוא אינו יכול לבצע פעולות בו-זמנית. כיוון שתפקידו להזין את התאים הוא אינו יכול גם לקלוט ולעבד מידע באותו זמן, דהיינו המוח ההגיוני אינו פעיל.
מה גורם למוח הרגשי לתפוס פיקוד? כיצד ניתן להביא את המוח ההגיוני לתפקוד לאורך זמן? לשם כך עלינו להבין את יחסי הגומלין בין המערכות.

הדינמיקה בין המערכות
כאשר שדה הנפש נמצא בתוכנו אנחנו מלאי אנרגיה. השדה מזין אותו במידע כל זמן שהוא אתנו.
כאשר השדה נע החוצה או למטה, הפיקוד עובר למוח הרגשי. מוחנו נכנס למצב חירום, הוא הופך לגנרטור שיכול לספק אנרגיה בכמות מוגבלת ומכאן, זמן חייו קצר ללא תחנת הכוח ?שדה הנפש.
המוח הרגשי מייצר כמות אנרגיה מוגבלת שמותנית בכמות המידע הקיימת במערכת הרגשית. מערכת רגשית זו ממחזרת את אותו מידע שוב ושוב, בעזרת גירוי מן העולם החיצון. המוח הרגשי אינו מסוגל לעשות שתי פעולות בו זמנית. לכן באותו זמן שהוא עסוק בהעברת האנרגיה לגוף לשם תחזוקו, הוא אינו מייצר אנרגיה בנוירונים. המידע הקבוע במוח האחראי על יצור אנרגיה מתנוון בהדרגה. המוח נכנס בשלב מסוים למצוקה ומפסיק להזרים אנרגיה לפונקציות בהן הוא בוחר, לשם חסכון באנרגיה.

מה מנייד את השדה?
השדה נמצא במקום בו נמצאת המודעות שלנו. המחשבה שאנו חושבים ברגע נתון משקפת את הפוקוס שעושה המוח באותו רגע. כאשר אני חושבת: "מה יהיה מחר?" הפוקוס שלי הוא על מחר והשדה שלי נע מחוצה לי, אל זמן וירטואלי- עתיד.
הזמן הוירטואלי הוא אחד הגורמים העיקריים לניוד השדה. המחשבות שלנו רצות כל הזמן אל העתיד או אל העבר, בעוד הזמן הריאלי היחיד שקיים הוא ההווה.
כאשר אני חושבת "מה הוא חושב עלי?" הפוקוס שלי הוא על מישהו אחר, חיצוני, והשדה נע אליו.
משתנה נוסף המשפיע על ניוד השדה הוא האוטומט של המוח לעשות פוקוס על החסר, השלילי. המידע הרגשי במוח מבוסס ברובו על חסר, כלומר אנו רגילים לראות מה אין לנו. לדוגמה: אם אנחנו מרגישים שאין לנו כסף וניתקל באדם עשיר אנחנו באופן אוטומטי נעשה פוקוס על החסר שלנו בכסף ביחס אליו, ולא נראה את העובדה שאדם עשיר מייצג לנו אפשרות שעושר כספי נמצא בהישג ידינו. המחשבה "אין לי" מניידת את השדה למטה.
מחשבה מסיטה את שדה הנפש במהירות האור.
בכל רגע נתון יכולה להיות רק מחשבה אחת.
מחשבה המתמקדת בזמן הווה וחשיבה חיובית משאירה את השדה אצלנו.


מה קורה בהפרעות קשב וריכוז?
בזמן קליטה של מידע וריכוז קליפת המוח נמצאת במצב עירור.(3)
גירוי חדש שאנו נתקלים בו גורם למצב עירור זמני בעוד גירוי רגשי גורם למצב עירור מתמשך. הפעלה מתמשכת של המוח הרגשי, גורמת לתהליכים הקוגניטיביים להתמקד בעירור הרגשי וכל הקלטים האחרים נחסמים.
אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מניידים את השדה שלהם לאורך זמן. הפוקוס שלהם, תודעתם נמצאת רוב הזמן בעולם החיצוני להם. התנהגות זו נובעת בדרך-כלל כתוצאה של פחד מביקורת. ביקורת חוזרת גורמת לילד או למבוגר להיות קשוב לעולם החיצון כדי לשמור על עצמו מפני הבאות.
דמו לעצמכם מצב בו אתם ישנים בג'ונגל. מסביבכם חשוך ואינכם יודעים מה יש שם. אתם פוחדים, לכן אתם קשובים לסביבה: אתם שומעים כל צליל בעוצמה מאוד חזקה, אתם פוחדים מחרקים, זוחלים וטורפים. אתם מפזרים את הקשב שלכם החוצה ע"מ לשמור על עצמכם, ואתם לא יכולים להרפות ולישון. בסופו של דבר תירדמו כיוון שהמוח הרגשי מוגבל בכמות החשמל שהוא יכול לייצר לאורך זמן, והמערכת חייבת להיכנס למצב שינה כדי לא למות.
הילד פועל באותה צורה ולכן כל צליל שמחוצה לו נשמע לו חזק יותר ומפריע יותר. קול מזגן ברקע השיעור יכול להסית את הפוקוס שלו ויישמע לו הרבה יותר חזק מלילד אחר. הפוקוס שלו כל הזמן בחוץ.
היפראקטיביות הנלוות להפרעות הקשב היא תוצאה של עירור יתר בקליפת המוח. תנועות גוף מאפשרות שחרור מתח מהמערכת ויוצרות תנועה מהגוף אל המוח על-מנת לעזור למוח לייצר עוד חשמל.
הפרעות קשב ללא היפראקטיביות בדרך-כלל מלוות בהתנתקות מהמציאות, חלימה בהקיץ ועירור מופחת.
העירור הוא תוצאה של כימיקלים המופרשים במוח, והלקויות הן מצב של חוסר איזון בכימיקלים אלה.
התנהגות של ילדים שונה מזו של בוגרים וזאת כיוון שמערכת המידע הרגשית נסגרת סביב גילאי 12-13 ורק אז ביכולתה לייצר חשמל לבד לאורך זמן, כפי שתרמוס הוא מערכת סגורה השומרת על חום לעומת כוס שתייה. על מנת שמוחו הרגשי של ילד יוכל לייצר מספיק חשמל עליו לקבל גירויים רגשיים מהסביבה. למוח לא חשוב איזה מידע רגשי הוא מקבל: שלילי או חיובי. לכן ילדים צורכים יותר מידע או תשומת לב. אם המוח של הילד לומד כי המידע המהיר ביותר שהוא יקבל יהיה צעקות, כעס או כל צורה אחרת של תשומת לב, הוא יתרגל להתנהג בצורה מסוימת כדי לספק את צרכיו.
ילד אינו פועל בצורה מניפולטיבית באופן מכוון, אלא משתמש בדרכים אותם הוא למד.
למידע רגשי חיובי חשיבות מכרעת בבניית המערכת של הילד. ככל שיש לילד יותר מידע רגשי חיובי הוא ישמור את השדה שלו אצלו לאורך זמן. החסר הוא אחד הגורמים העיקריים לניוד השדה ולהרגל של המוח לעשות פוקוס על ה"אין".במקום על ה"יש".

כיצד עובדת שיטת הטיפול ניאופסיכולוגיה?
שיטת ניאופסיכולוגיה מלמדת את האדם כיצד להשאיר את שדה הנפש שלו אצלו.
המטופל מקבל הסבר על מבנה המערכת וכיצד היא פועלת. הוא לומד כיצד להיות קשוב לעצמו ולא לסביבה , להחזיר את האנרגיה לעצמו.
הטיפול עובד בשני מישורים עיקריים: נטרול המערכת הרגשית הקיימת ובנייה של מערכת רגשית חדשה וחיובית. הטענת מידע למוח ההגיוני מאפשרת לנו נקודת מבט רחבה ואובייקטיבית על המתרחש, ובחירה כיצד לפעול.
הטיפול בשיטת ניאופסיכולוגיה מאפשר לנטרל את השפעות המידע הקיים בתת-מודע המהווה מרכיב משמעותי מההתנהלות האוטומטית, וכן את המידע שמוטבע במוח וקיים במודע.
המטופל לומד לשנות את צורת החשיבה האוטומטית, כלומר- היום הוא פועל תחת התחושה שפיזור הקשב לסביבה מגן עליו. בטיפול הוא לומד שהרפיה והקשבה לעולם הפנימי שומרים עליו ומאפשרים לו פוקוס וריכוז.
ככל שאנו שמים את הפוקוס על המוח ההגיוני ומאפשרים לו לפעול אנו מפתחים נוירונים חדשים במוח, הנבנים מהמוח ההגיוני אל המערכת הלימבית האחראית על ייצור הרגשות שלנו.
וכמו שאמר איינשטיין " איננו יכולים לתקן את הטעויות, בעזרת אותו מוח שעשה אותם " המסקנה: עלינו להפעיל מוח אחר על מנת שעולמנו ישתנה- את המוח ההגיוני.
שיטת הניאופסיכולוגיה נותנת לכל אחד מאיתנו כלים לריפוי עצמי, לכל בעיה.
הפעלת המוח בדרך חדשה מאפשרת יצירת איזון בהפרשת הכימיקלים המשפיעים על הפעילות המוחית ותיקון הלקויות הקיימות כיום. הניאופסיכולוגיה נותנת לנו פתרון קבוע התלוי באדם עצמו ולא בגורם חיצוני כמו טיפול תרופתי.
תוצאות העבודה בשיטת הניאופסיכולוגיה אינן אקראיות. המטופל יודע בכל רגע למה הוא נתון במצב רגשי זה או אחר. הוא יוצא לדרך כשבידיו כלים לשנות את מצבו הרגשי, בעזרת המוח ההגיוני, שמאפשר לו זווית ראייה פנימית מבוקרת, אותה הוא מקרין אל העולם החיצון ויוצר מציאות חדשה.
ילדים, נוער ומבוגרים שטופלו ומטופלים בשיטה זו מצליחים לראות תוצאות בשטח בתחום הלימודים, התנהגות חברתית והמצב הרגשי. והכי חשוב- טוב להם יותר. איכות חייהם משתפרת.
הטיפול בשיטה זו מתאים לכל אדם עבור כל בעיה.


טיפול באמצעות ספורט-
ספורט כמובן חוץ מהיותו בריא לנפש ולבטחון העצמי הוא גם עוזר מאוד לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. כיצד? באמצעות פעילות גופנית הילד מוציא אנרגיה ולכן אחרי השיעור או חוג הילד יותר רגוע ונינוח (מרגיע את ההיפרקטיביות). כמו כן פעילות גופנית מפרישה הורמונים רבים, אדרנלין למשל, שחלק מההורמונים הללו מופרשים למוח ובעצם עוזרים לריכוז ולעירנות במהלך היום.
רצוי אפילו להתחיל שיעורי בית עם הילד באמצע ללכת לחוג ספורטיבי כלשהו ולחזור חזרה ללימודים. זה יקל מאוד על הילד וישפר את איכות הלמידה והחיים שלו.
כמובן שישנם חוגים שניתן לעשות באופן פרטי ( חוגי שחייה, טניס, כושר אישיים) או חוגים קבוצתיים (כדורסל, כדורגל, מחול וכו...). זה כבר אינדווידואלי לכל ילד ולמה שהוא מתמודד איתו הכי טוב.