גלגל הצלה בע"מ

ב-1986, הקימה טפרברג  באשקלון, את המרכז ההידרותרפי הפרטי הראשון בארץ- "גלגל הצלה". המרכז שם לו כמטרת על, לחנך את אוכלוסיית הסביבה לשקם מפרקים ושרירים במרחב המים, לדחות או לבטל כליל ניתוחים אורטופדיים, וללמוד לשחות נכון, כחלק מהתחזוקה של פגועי גב. המרכז זכה להצלחה אדירה, כשמכל האזור נהרו אליו מטופלים, שהופנו ע"י בי"ח "ברזילי" המקומי והמרכז הרפואי "סורוקה". לשיא הצלחתו זכה כששיתף פעולה עם המכון להתפתחות הילד שליד בי"ח "ברזילי", ולקראת כנס ארצי, ביצע מחקר אודות השפעת ההידרותרפיה על ילדי C.P (שיתוק מוחין), לעומת טיפולים מסורתיים כמו:פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו', שזכה להכרה כללית.

ב-1996,עברה המשפחה להתגורר בכ"ס, וטפרברג החליטה להמשיך את מפעל חייה גם ממרכז הארץ, ומצאה מבנה, ששימש מרכול, אך נזנח, קנתה אותו, והפכה את המתחם למרכז הידרותרפי משולב עם מרפאה אורתופדית לבעיות עמוד שידרה ושרירים, שפעל במקביל לסניף נוסף שפתחה במושב מזור.

כיום, כ-100 אנשים ביום מגיעים מ-5.30 בבוקר עד 22.00 בלילה, לשיקומים הידרותרפיים, וללימודי שחיה לכל הגילאים: תינוקות, קשישים ונשים לאחר הריון, שחלקם מופנים למקום ע"י קופות החולים.

המרכז הוא מופת לדו-קיום- יחד שוחים בה ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, והסובלנות והשוויוניות הן ערך עליון גם בתקופות הסוערות ביותר של האינתיפאדה. ולא רק זה,במסגרת תרומת "עסקים למען הקהילה", מתקיים ב"גלגל הצלה" מזה כמה חודשים פרויקט התנדבות: למקום מגיעות מדי שבוע 10 משפחות ממחלקת הרווחה של העירייה, על מנת ללמוד לשחות ולטפל בבעיות מוטוריות ואחרות, ומכיוון שבימים אלו מלא השרון באורחים מהצפון, מאפשרת "גלגל הצלה" לכל האורחים של מנויי הבריכה, ליטול חלק בפעילות, ללא תמורה.

צוות הברכה הוותיק (רוב הצוות עובד יחדיו כבר 10 שנים, מיום הפתיחה) מורכב רובו ככולו מנשים, כולן שחייניות מצטיינות לשעבר וחלקן הגדול אלופות ושיאניות ישראל לשעבר ואפילו אחת מהן הינה אלופת בריה"מ לשעבר. ייחודו של הצוות ברב גוניותו, לפי הנדרש ממערכת השעות; בכל יום עבודה נדרשת מורה להעביר קורס תינוקות;קורס ללימוד שחיה; שיעור אירובי במים, ושיקומים למיניהם. באופן מפתיע, כמה מהמטפלות, אשר התחילו את הקשר שלהן עם "גלגל הצלה" מתוך צורך שיקומי, כמטופלות, לימים גילו את הטבות המים, השתלבו בקבוצות כושר ברמה הגבוהה ביותר, נחשפו לשיטות הרפיה, וחזרו לבריכה בתור מטפלות.

ייחודו של המרכז בתכנון כולל של תהליך שיקום של מטופל, מרגע קבלתו לטיפול פיסיותרפי במים,כשהוא בכאבים, ועד המעבר לפעילות גופנית בריאה, לשם תחזוקה יומיומית; במרכזים אחרים יינתן מענה לתקופת הכאב בלבד; פה הבינו, שרק תשובה כוללנית לשיקום, הבנויה משלבים מודולאריים, תחזיר את האדם לחיים רגילים, כשבד בבד הוא עובר תהליך של חינוך מחדש; אין חיים ללא פעילות גופנית; הפסקת הפעילות, מביאה לחזרה לנקודת ההתחלה.

הצורך להרחיב את הצוות, והעובדה כי עשרות פניות של מועמדים נדחות על טפרברג משום שאינם מתאימים לאופי המקום ולשיטת העבודה (אם סיים קורס להדרכת שחיה איננו יודע דבר אחר; אם היה שחיין לשעבר, וסיים קורס להדרכת תינוקות, איננו יודע לשקם נכה), הביאה את טפרברג לרעיון לפתוח בי"ס רב תחומי, שיאפשר בו זמנית ללמוד את כל סוגי ההדרכות במים.

במשך השנים, פיתח הצוות מודלים שיקומיים, ייחודיים לשיקום בעיות אורתופדיות; המודלים נוסו בהצלחה על המטופלים, ויילמדו במסגרת ביה"ס להידרותרפיה, יחד עם סוגי ההדרכות, שיטות הלימוד וה"אני מאמין" יוצא הדופן שטפרברג מקווה להנחיל לסטודנטים העתידיים.

המקום יפתח במקביל לפתיחת שנת הלימודים במכללות ובאוניברסיטאות, ויציע סדנאות שנמשכות בין 40 ל-50 שעות, שבסופן מחזיק הסטודנט (שיכול להיות מכל קשתות האוכלוסייה- מעקרות בית, משלימי הכנסה, שחיינים וספורטאים, עובדי התעשייה הפארא-רפואית ועוד) מקצוע חדש ופרקטי ביד.  והוא מיועד לתת מענה תחת קורת גג אחת, לשיעורים העיוניים והמעשיים: בתום הרצאה, יורדים התלמידים לבריכה, ועוברים תרגול מעשי, ע"י צוות העובדים של המרכז, שנותנים יחס אישי חם, למי שייתכן שיתפוס את מקומו לצידם בשנה הבאה.