חיזוק להנחה זו ניתן למצוא בעובדה, שבתת תזונה מופיעים ליקויים נפשיים כמו דכאונות, חרדות, הזיות וכו' יתרה מזאת, כל מי שבכה אי פעם, הוכיח לעצמו את הקשדר: מצב רוח רע כלומר מצב נפשי, הביא להזלת דמעות מצב פיסיולוגי.
על מנת להבין כיצד משפיעה התזונה על המוח, חשוב להבין כיצד פועלת מערכת העצבים בגופנו. תפקידה העיקרי של מערכת זו הוא לשמש כאוטוסארדה של מידע. המידע יכול להגיע מתוך הגוף, לדוגמא מידע אודות כמות הסוכר בדם ברכגע נתון. או מחוץ לגוף, כמו מידע אודות הטמפרטורה בסביבתנו החיצונית.
הכמויות העצומות של האינפורמציה הזורמת לתוכנו מועברות בטכניקה ביוכימית: הולכה חשמלית לאורך העצב גורמת לשחרור של חומרים כימיים. חומרים אלה נקראים נוירוטרנסמיטורים. הם נקשרים לקולטנים (רצפטורים) שונים באיברים שונים. הקשר בין נוירוטרנסמיטור לקולטן גורם לשרשרת תגובות כימיות וחשמליות בגוף, שבסופה מתרחש שינוי כלשהו בפעילות הגוף. לדוגמא - כאשר אנו נדרשים למאמץ נפשי או פיסי, עוברת במערכת העצבים אינפורמציה, כלומר משתנה ההולכה החשמלית לאורך עצבים מסויימים בתנועה גלית, הגורמת ל/שחרור נוירוטרנסמיטור ידוע ומוכר לכולנו - האדרנלין. האדרנלין נקשר לרצפטורים שוננים, וקשר זה מביא לקשת רחבה של פעילות אנדוגנית מייצור גלוקוז בכבד ועד לחידוד כל החושים.
מהתיאור הנ"ל משתמע שהאדם הוא בסה"כ של בלוטות מפרישות, עטוף בעור וקצת שיער (מי יותר ומי פחות...). אכן הרפואה המערבית שואפת למפות אעת שלל האיברים המפרישים ואיברי המטרה שלהם, ובכך היא מקווה לפתור את תעלומת החיים.הרפואה האלטרנטיבית, שמקורה בעיקר מהמזרח הרחוק, מתייחסת לאדם כאל כל הנ"ל פלוס בונוס שנקרא 'נפש', 'אנרגיה' או שמות אחרים. בכל מקרה,ף שתי הגישות הללו מכירות בעובדה שהאדם, לפחות בחלקו, הוא חומר ביולוגי, שזקוק לרכיבים מסויימים שיזינו אותו, ויאפשרו את המשך תפקודו התקין. אם כך, כשם שידוע לנו שלתזונה נכונה יש השפעה מכרעת על מניעה וטיפול בקשר נרחב של מחלות, כך לאותה תזונה יש את אותה השפעה מיטיבה על מחלות ומצבים שונים הקשורים לתפקוד המוח. יתרה מכך, נוכל להסיק שלרכיבים תזונתייםבעלי השפעה מזיקה על הגוף, תהיה השפעה דומה על מצבים נפשיים.
המוח והסוכר.
המוח הוא אחד מצרכני האנרגיה העיקריים בגוף. המקור הבלעדי כמעט של אנרגיה למוח הוא סוכר (בניגוד לאיברים אחרים המנצלים גם שומן וחלבון להפקת אנרגיה). כאשר אנו צורכים פחמימות, המתפרקות במערכת העיכול לגלוקוז, עולה רמת הגלוקוז בדם ויותר סוכר מגיע למוח. הדבר גורם להפרשת סרוטונין - נוירוטרנסמיטור שבסופו של דבר מביא לתחושת רוגע, עליה במצב הרוח, וגם לדיכוי תיאבון. אחד המצבים הפתולוגיים של מטבוליזם הפחמימות בגוף הוא הוא היפוגליקמיה - ירידה בכמות הסוכר (הגלוקוז) בדם מתחת לנורמה. מצב זה בא לידי ביטוי גם מבחינה נפשית: בלבול, דיכאון, חרדות, עייפות וכו'.
היפוגליקמיה יכולה להתרחש כאשר מצויים במצב של הרעבה,ולא אוכלים פחמימות זמן רב, ואצל אנשים חולי סוכרת. מצב נוסף בו יכולה הלתרחש היפוגליקמיה הוא כאשר נאכל סוכר פשוט, שמתפרק ונספג לדם במהירקות. כתוצאה מכך עולה רמת הסוכר בדם בצורה חדה, ובטווח הקצר מופרש סרוטונין, ומצב הרוח עולה. עד כאן הקשר בין אושר לבין שוקולד.
בהמשך, הדבר גורם להפרשה מוגברת של אינסולין (הורמון המפנה את הסוכר מהדם אל תאי הגוף). האינסולין מפנה יותר מדי סוכר, רמת הסוכר בדם יורדת מתחת לנורמה, ומתקבלת היפוגליקמיה. כאשר אדם מצוי בהיפוגליקמיה, לא מגיע מספיק סוכר למוח, והדבר בא לךידי ביטוי בהפרעות שצויינו לעיל. בקיצור, כדי להפריש סרוטונין, ולשמור על מצב רוח מרומם, כדאי לאכול פחמימות מורכבות שאינן מתפרקות במהירות מרובה (לחם חי או שחור, איטריות, אורז מלא, גרנולה וכו'...) במנות קטנות מספר פעמיפ ביום. עוד סיבה להתרחק ממתקים המכילים סוכר פשוט, ורק נותנים אשליה של אושר רגעי.
חשוב לציין שרמת הסרוטונין המופרשת, קשורה בעוצמת האור בסביבתנו. נתגלה שבארצות בהן החורפים חשוכים, אנשים סובלים מדכאונות חורף, שמקורם פשוט ברמת סרוטונין נמוכה מדי.
ויטמינים והפרעות התנהגותיות.
השפעת רכיבי התזונה על תפקודי המוח הנם תחום חדש יחסית. לאחרונה נתפרסמו שורה של מחקרים על קשישים שאובחנו כחולי אלצהיימר, ולמעשה נתגלה אצלם חסר חמור בויטמין B12. ויטמין זה, ביחד עם ויטמין נוסף הנקרא חומצה פולית, מתפקד בתהליכים ביוכימיים רבים בגופנו. בין השאר, הם אחראים להתחדשות וחלוקת הכדוריות האדומות, ומחסור בהם גורם לאנמיה. מחקר משנת 1993 בדק אנשים בדיכאון, ומצא כי 35% מהנבדקים סובלים ממחסור בחומצה פולית.
נמצא שחומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין C לוקחים חלק חשוב בייצור נוירוטרנסמיטורים מחומרי המוצא שלהם. לייצור זה דרוש גורם הנקרא BH4. המחסורים התזונתיים הללו גורמים בין השאר לירידה ברמת גורם זה, ומכאן גם לעיכוב בייצור נוירוטרנסמיטורים. כלומר, יש מקום לטיפול תזונתי באנשים, הסובלים מדיכאון עקב רמות נמוכות מדי של סרוטונין בצורת תוספת ויטמינים מתאימה.
יחד ים זאת, מחקר שפורסם באפריל השנה, מצביע על הקשר בין צריכת ויטמין E לבין האטה בהתפתחות מחלות האלצהיימר. זוהי מחלה ניוונית, חשוכת מרפא, הפוגעת בלמעלה מ 10% מאוכלוסיית הקשישים בחברה המערבית. המחלה תוקפת את מוח, ופוגעת ביכולת הרגשית, השכלית ובזיכרון. בין השאר קשורים גורמי המחלה בהצתברות מתכות רעילות כמו אלומיניום וכספית. לטענת החוקרים, ויטמין E, המגן מפני פגיעות חמצוניות, מסוגל להפחית את הנזק לעצבים, ולהאת את קצב בתקדמות המחלה.
נוגדי חמצון.
כתוצאת לוואי של פעילות מטבולית נורמלית בגוף, נוצרים כל הזמן רדיקלים חופשיים. אלו הן מולקולות בלתי יציבות, הגורמות לתגובות שרשרת בגוף, בין השאר לחמצון שומנים בפלסמה. חמצון השומנים ידוע מזה זמן רב כגורם עיקרי לטרשת עורקים. גם שומנים העוטפים את ממברנות התאים מתחמצנים, ופעילותם נפגעת. לשומנים אלו תפקיד חשוב בהעברת המסרים העצביים. נזק שנגרם להם עלול לשבש העברה זו, ולפגוע בכושר העצבי של האדם. ההגנה התזונתית מפני החמצון היא נוגדי חימצון. אלו הם רכיבי תזונה כמו ויטמין C, ויטמין E וסלניום (מינרל הנצרך בכמויות קטנות מאוד, מצוי בקרקע ומים, ומשם מגיע למזון), שקוטעים את תגובת השרשרת בתחילתה, ומונעים חימצון שומנים. חשוב לציין שהמסקנה שחמצון שומנים גןרם לליקוי נפשי ש/ל ממש, היא מרחיקת לכת. למעשה, אצל כולנו מתבצע חמצון שומנים ברמה זו אן אחרת. ללא ספק הוא פוגע באיכות חיינו, אבל האם כולנו בלתי שפויים?
לסיכום...
אין ספק שקיים קשר בין התזונה למצסנו הפסיכולוגי, בדיוק כפי שקיים קשר כזה בינה לבין מצבנו הפסיכולוגי. יחד עם זאת, יש להיזהר מלהפוך את החסרים התזונתיים למקור הצרות. פעמים רבות יש ליקוי נפשי, ורק בעקבותיו מגיעהב הפרעת אכילה, הגורמת לתת תזונה ולחסרים תזונתיים. מחסור בויטמינים הוא נפוץ מאוד, ואם אתם חשים בעייפות בלתי מוסברת, ומצב רוח "כבד", ייתכן ואתם חלק מהסטטיסטיקה. אפשר לקחת תוספים שך מולטי ויטמינים ללא מרשם רופא, בבחינת אם לא יועיל, לא יזיק, ההשפעה ניכרת לאחר מספר שבועות. ההמלצות הן פשטניות עד להרגיז: אכלו בצורה מאוזנת ומגוונת, וסביר להניח שלא תגיעו לחוסר שפיות בשל תת תזונה. מי שאוכל בצורה כזאת, הופך חלק נכבד מחייו למאוזן ויציב, וזו כבר התחלה טובה.
הוסף תגובה