לפני שבוע השחייה הישראלית היתה בשמיים. מדליה אירופית של אניה גוסטומלסקי, שני גמרים נוספים מבית היוצר של השחיינית הטובה בארץ, מקום רביעי מדהים של מיקי מלול וגמר נוסף של שי לבנת העלו את רמת הציפיות לקראת 2007, השנה הראשונה בה ניתן לקבוע קריטריון אולימפי.
השבוע הענף צנח מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, בעקבות גילויים כי מאמן הנבחרת, הסלובני דמטרי מנסביץ', נתן לארבעה מהשחיינים הבכירים – לבנת, איתי צ'מה, אהוד סגל ותום בארי – תוספי מזון החשודים כחומרים אסורים. מנסביץ' כנראה יראה בקרוב את המטוס בחזרה לסלובניה, אבל בכל המהומה הזו – ההצלחות הגדולות והשערורייה החדשה – נשכח הכישרון הגדול ביותר של השחייה הישראלית, נמרוד שפירא בר-אור.
שפירא בר-אור, שלא התחרה באליפות אירופה בבריכות קצרות החודש, לומד ומתאמן בפלורידה ומאמין שיוכל להגיע כבר לאולימפיאדה הקרובה, בייג'ינג 2008. בראיון ל'פלורידה טיימס יוניון', סיפר השחיין בן ה-17 על המטרה העיקרית: “אני מקווה שאוכל להגיע למשחקים האולימפיים. החלום שלי הוא להגיע לגמר בסין".

שפירא בר-אור החל את הדרך הספורטיבית שלו בכלל בכדורסל, אבל פציעה בברך בגיל 11 גרמה לו לעבור אל המים. האחראי לשינוי היה אולג צבטוב, מאמן עבר בנבחרת אוקראינה, שזיהה את הפוטנציאל הענק כבר בפעם הראשונה ששפירא בר-אור נכנס למים. “בלעדיו לא הייתי כאן היום", אומר הכישרון הצעיר על צבטוב, מאמנו הראשון בשער הנגב שליד שדרות. “הוא זה שנתן לי הכל".
מאז התגלגל הכישרון הצעיר לבית ספר היוקרתי לשחייה באת' בבריטניה ועבר אחר כך ל'באולס', בית הספר המוביל לשחייה בפלורידה, הממוקם בג'קסונוויל. “חמשת החודשים הראשונים היו מאוד קשים, התגעתי הביתה", מספר נמרוד על התחושה לשחות ולחיות בארצות הברית בלי האבא מיכאל שפירא, האמא אורנה בר-אור, האח אלירן והאחות דנה. “אתה חי במקום שונה, ישן במיטה אחרת. אתה לא אוכל את האוכל הביתי. יש הרבה דברים להתגעגע אליהם".
למרות זאת, אל תדאגו לשפירא בר-אור, תלמיד כתה י"א כרגע. הוא מסתדר לא רע בפלורידה. נמרוד שפירא בר-אור זכה בתואר שחיין השנה בבית הספר והוביל את ה'בולס' לזכייה 19 ברצף באליפות המדינה, וזה עוד לפני שמדברים על שיאי הנוער שלו בישראל. ברזומה שלו כל שיאי ישראל לגילאי 15, 16, 17 ו-18 ב-50 מ', 100 מ' ו-200 מ' חופשי, וכן שיא גילאי 17 ו-18 ב-400 מ' חופשי.
אבל שפירא בר-אור מסתכל רחוק יותר מישראל הקטנה. השחיין שחזר הבייתה עם שתי מדליות ארד ועוד אחת מכסף מאולימפיאדת הנוער שנערכה בשנה שעברה באיטליה, מקווה להגיע גם לזו של הבוגרים בבייג'ינג. ולא על מנת לטייל. “אני לא רוצה לנסוע לסין כתייר, אלא כדי שאנשים יזכרו את השם שלי", מסכם שפירא בר-אור.
הוסף תגובה