רטוב - וחם
דב מלניק מסכם 8 ימים בבריכה האולימפית באתונה, עם הכוכבים, הדרמות, ההפתעות והשערוריות. להתראות בבייג'ינג
כצפוי, בחלק הראשון של המשחקים, היתה הבריכה המקום הכי חם באתונה. 8 ימים של דרמות אין סוף, התרגשות שלא זכורה לי שנים רבות בענף, קרבות אדירים גם במשחים לא צפויים, 8 שיאי עולם, אין ספור שיאים אולימפיים ומייקל פלפס אחד.
איזה תענוג!!!
ייקח הרבה זמן להירגע מהגלים בבריכה, ובאולימפיאדה הבאה נקווה שתהיה לנו בה גם קצת יותר נוכחות ישראלית. קצת קשה לסכם כל כך הרבה מאורעות ותופעות, אבל ננסה.
נתחיל, כראוי, עם ה-כוכב של הבריכה.
מייקל פלפס,צריך להוסיף?
כמות המילים שנשפכו עליו בתקשורת העולמית עשתה רק טוב לענף.
מי לא מכיר את השם הזה היום? כמה ניתחו ודיברו על ניסיונו להשוות את שיא 7 הזהב של מארק שפיץ. הפנומן האמריקאי קפץ למים באתונה ועשה בדיוק את מה שציפו ממנו - לנצח.
הדבר הפך לאבסורד, כשכאשר פלפס מנצח לא בקלות, כאשר יש לו קרב, יש מין אכזבה מתוצאתו. כאילו דין ניצחון אולימפי כדין ניצחון בתחרות הליגה בבריכת מכון וינגייט. בסופו של יום, פלפס זכה במספר המדליות הרבה ביותר אי פעם, 8, מתוכן 6 זהב ו-2 ארד. רוב העוסקים בענף, כולל כותב שורות אלו, לא האמינו שהוא באמת יצליח להשיג 7 מדליות זהב. אפילו 6 נשמע קצת דחוק. זה היה קוריוז תקשורתי חביב ומועיל. מה שמדהים באמת – הוא היה משיג גם את השביעית אילולא פתיחה זוועתית של איאן קרוקר ב-4X100 חופשי, שעלתה להם בזהב. כוכב.
תודה ל"וואלה" על הכתבה
|
הוסף תגובה